052-6665521
לחוש | להתחבר | לאהוב
בידור ופנאי »

הרומן עם אסף, פרקים 29-32

הרומן עם אסף, פרקים 29-32

פרק 29

ככה יצאנו מהשירותים אני ואסף, אחוזי ידיים, שאני כבר בלי גרביון וללא התחתונים שהיו לגופי, אבל עם פלאג אנאלי שאסף דאג להחדיר לגופי ועם חיוך רחב שמרוח לי על הפנים. נטלי שהמתינה לי בסבלנות על הבר משקיפה עליי ומחייכת, רואה את האושר שאסף מסב לי, אני מכירה לה את אסף והיא מצטרפת אלינו לרחבת הריקודים, נצמדת אליי בסקרנות, מנסה להבין מה היה שם בתא שהוציא אותי כל כך זוהרת. אני מקפצת מולה עם חיוך רחב מלא באושר ולוחשת לה בין הצלילים על מעלליו של אסף. נטלי מרימה גבה בתשוקה המעידה על קנאה נצמדת אליי "מאיפה מצאת את גבר החלומות הזה?" היא לוחשת לי ומוסיפה "את חייבת לעשות משהו מאוד מיוחד בשבילו..." "אבל מה? שאלתי" והיא שותקת, מחייכת ומביטה באסף בערמומיות. זה בדיוק מה שחסר לי עכשיו, שנטלי החברה שלי תדלק על הגבר שלי. "נטלי, אני מאוד מקווה שאת לא בקטע של אסף?!" היא מסתכלת עליי ומכוונת אותי למה שעובר לה בראש "אל תדאגי, אין לי כוונה להתלבש לך על אסף אבל אין מי שתתנגד להיות חלק מעולם התענוגות של גבר כמותו..." ככה ריכלנו אני ונטלי על אסף ועל כמה הוא גבר סקסי ונחשק עד שדי עלו בי חששות לגבי המחמאות שלה, לא יכולתי עוד עם המבטים והפרגון שהרעיפה עליו "נטלי, אסף, נראה לי שמיצנו את הערב פה... " אמרתי בקול נחרץ. "שנלך?" אמר אסף, יצאנו לעבר הרכב של נטלי במטרה ללוות אותה ולהיפרד ממנה לשלום וכל אותה העת נטלי לא הפסיקה לעקוץ על הפלאג שהיה בגופי. אני מכירה את נטלי וכל מה שהיא אומרת עכשיו בפני אסף נאמר מתוך רצון להיות אטרקטיבית בעיניו. אני רק מחכה שהרגע הזה יגמר... שנטלי תלך כבר ושוב ארגיש בטוחה בזרועותיו. נטלי לוחצת את ידיו של אסף בנעימות ייתרה ופונה אלי בזרועות פתוחות תוך שהיא מתריעה באסף "נכון שלא יפריע לך שאנשק אותה?” היא נצמדת אליי מחבקת אותי קרוב אל גופה ומנשקת אותי נשיקה רטובה על השפתיים.

פרק 30

עלו בי מלא מחשבות באותם הרגעים בהם נטלי התקרבה לנשק אותי, אלו היו רק כמה שניות בודדות בהם הספקתי לחשוב הרבה... זה ברור שקודם כל חשבתי באיזה רשות נטלי מנשקת אותי על השפתיים?! אבל יצר הסקרנות שצף בתוכי מנע ממני לומר את זה בקול... והפחד איך זה ישפיע על הקשר עם אסף?! מה הוא יחשוב על זה?! החשש הגדול שהרגע הזה ייצור חיבור בין אסף לנטלי, אני מהססת שמא נאבד שליטה, היא חברה שלי ואנחנו עובדות יחד. אני לא אעמוד בזה אם היא תתקרב לאסף באופן כזה שיערער אותי. אבל כמה אני שמחה על הזכות ליצור לאסף רגע מיוחד, כזה שיגרום לו ריגוש אדיר. מה גם שבתוכי באמת אהבתי והסתקרנתי אבל התבלבלתי, כן "לא, לא... לא!" צעקתי על נטלי. ולא חסכתי ממנה את הבהלה שלי. נרתעתי כל כך מהמהלך שלה עד שבאופן טבעי ניסיתי להדוף אותה מעליי, תוך שהמחשבות בי ממשיכות... מעולם לפני זה לא הייתי עם אישה, אפילו לא עבר לי בראש לנסות את זה. אולי אני מחמיצה הזדמנות... "נטלי מה את עושה, את חברה שלי?" שאלתי בתקיפות ומאחורי גופי אני חשה את מגע ידו של אסף עוטף אותי ומחבק, משרה בי את תחושת הביטחון אליה אני כל כך זקוקה עכשיו, נעמד לצידי ואומר "כמה זה מדליק" הוא מחייך במין חיוך כזה שלא מצליח לשבור את המראה הקשוח והסקסי שלו. "אני אוהב את זה, תמשיכו!" הוא אומר בנחת ומחזיק לי את היד. "אתן כל כך סקסיות ביחד" הוא ממשיך, נושך קלות את השפתיים בחושניות ומצמיד אותי לגופה של נטלי בדחיפה קלה. נטלי כבר מרגישה די בנוח כדי לנסות שנית, היא מנצלת את עמדתו של אסף ונושקת לי שוב תוך שהיא מניחה את ידייה על צווארי ומתקרבת בעדינות לגופי. אני ונטלי עומדות בחניה החשוכה לצידו של אסף, היא נושקת לי די בבטחון סוגרת עליי בידייה, אני לא יכולה לסרב לציווי של אסף, שוב אני נשאבת לאותה תחושה ממכרת של האישה הקטנה, משויכת טוטאלית לאסף. אני מרגישה את זרועותיה של נטלי כמו חומה הסוגרת עלי ועל הרצונות שלי, ההתענגות של אסף מנחמת אותי, אז אני עוצמת את עניי, אבל בתוכי כמו סופה שמכה בי ומטלטלת...

פרק 31

אני עומדת לצידה של נטלי, היא עוטפת אותי ואני מרגישה נבלעת בין זרועותיה, יותר מכל אני רוצה לענג את אסף אבל לא חשבתי על מין משולש שירגש אותו... בטח שלא עם נטלי. אני לא שלמה עם המעשה שלה ואפילו המחשבה המחרמנת שיש בגופי פלאג אנאלי ואף שעצמתי את עיניי לנשיקה איתה, לא הצלחתי להיסחף ולשכוח את הפחדים והחששות. "די!" צעקתי בגרון חנוק, "מספיק עם זה!" הוספתי תוך שגובר בי הרצון ללכת משם הביתה אבל אין שום סיכוי שאלך ואשאיר אותם כאן בלעדיי. התרחקתי מהם במרחק כמה צעדים, התיישבתי על הספסל הקרוב והרשתי לעצמי לבכות, נפלתי לתחושת תסכול. אני לא מפסיקה לאכזב את אסף ובסוף הוא עוד ישתעמם ממני, כמה הוא משקיע, מפתיע אותי ומרגש. מתי כבר אלמד ליהנות מסקס?! להעיז וללכת עד הסוף. אולי לא להתייחס לזה כחלק מהרגש אלה יותר כחוויה, האם זה אפשרי בכלל?! כי אני כל כך אוהבת אותו. אני מציצה בין הדמעות, ורואה את אסף נפרד מנטלי לשלום ובא לעברי. הוא נעמד שאני למרגלות רגלו ושוב אותה הרגשה שמפילה אותי לתחושת השייכות הממכרת, להרגשה של האישה הקטנה שלו, זו הגורמת לי להתנחם שכל ההשפלה הזאת זה חלק בלתי נפרד מהכיף וזה בסדר... אסף מושיט את ידו ומניח אותה על ראשי, אני משפילה את מבטי ארצה, הוא לוחש לי מילים מנחמות אבל הסערה בתוכי לא פוסקת. "זה הספיק לך להיום, מחר יהיה יום חדש. בואי, אקח אותך הביתה." אמר אסף. ישבתי ברכבו של אסף וכל הדרך לביתי אני שותקת, גם הוא שותק אבל השתיקה בנינו לא מפסיקה לדבר...

פרק 32

למרות שאני ואסף שותקים כל הדרך, עוברת בנינו שיחה קשה המעצימה בנו רגשות רבים. הדממה הזאת טומנת בנו אכזבה וכאב. בתוכי אני כל כך שבורה ולא מצליחה להתמודד עם השקט והריחוק שנוצר, אני מרגישה אותו היטב והוא אותי אבל מילים לא יעזרו לנו עכשיו, כל מילה שננסה לומר תעמיק בנו את תחושת הניכור... זהו, הגענו לפתח דירתי, אסף עצר את הרכב ממש בקצה השביל, יצא מהאוטו וניגש לפתוח לי את דלת הרכב, תוך שהוא שומר על השתיקה, הקרירות והמבט הקשוח שכל כך מטריף אותי. עכשיו יותר מתמיד אני מרגישה את ליבי גווע לרגשות אהבה כנות מאסף, והוא כמו קורא מחשבות, כאילו יודע בדיוק מה עובר לי בראש, מנשק למצחי, מחבק אותי חזק אל החזה שלו, אלו היו כמה שניות מנחמות, רק כמה רגעים דלים שהעניקו לי בטחון בגבר שלי, באסף. אבל מהר מאוד הוא ניתק אותי ממנו ושחרר אותי ללכת. צעד אחר צעד מלווה בבדידות העגומה, בשקט השומם שנשמע מתוכינו ובמחשבות המרצדות בלי סוף בראשי עליתי לביתי, תוך שאני מנסה לעכל את הלילה הזה. פשטתי את בגדי מגופי, חלצתי את הפלאג שאסף השאיר בישבני והלכתי להתרחץ, אולי ככה אסיר מעליי את המשקל הכבד של היום הזה. המחשבות במוחי לא פוסקות והדמעות לא נבדלות מזרם המים החמים שעוטפים אותי ומנחמים... מהמקלחת החמה ועד צאת החמה התהפכתי במיטתי, ההתלבטויות אשר גוברות בי אולי לא ללכת לעבודה, איך אפגוש את נטלי ומה אומר לה? אני כל כך כועסת עליה ומאוכזבת ושוב אסף משתלט על מחשבותיי, מרגישה שיש לי עוד הרבה מה לומר, רוצה כל כך לתקן ולשנות... ואז מגיע הבוקר, ההחלטה לצאת ליום העבודה ולפגוש שם את נטלי הייתה לא פשוטה עבורי, אך בלב כבד ובגרון שנחנק הגעתי למשרד, זו הייתה נטלי שהחליטה לא להגיע ודווקא היום בהיעדר שינה יש לי כל כך הרבה עבודה. לשמחתי, נכנסתי למרוץ היום העמוס עד שלא שמתי לב לזמן שעבר ולכך שבכלל לא אכלתי, אבל הדבר היחידי שמעניין אותי זה לסיים את העבודה וללכת הביתה. ככה לפחות חשבתי עד לשעה 15:00 של צהרי היום, שהרמתי את הראש מהמקלדת וראיתי את אסף עומד בכניסה למשרדי עם זר פרחים צנוע ביד אחת, מזרק שוקולד נוזלי בידו השניה ואומר: "אני יודע שאת זקוקה לי, באתי להמתיק לך את היום"...

להמשך הפרקים לחץ כאן

להצצה בפרקים הקודמים לחץ כאן

הרומן עם אסף, פרקים 29-32
זמן לאהבה | יעקב 43 רחובות | טלפון: 052-6665521
צרו קשר: 052-6665521
טלפון: 052-6665521 | כתובת: יעקב 43 רחובות
הודעה חשובה
כלי נגישות
גווני אפור

בהיר

ביטול

כהה
גודל טקסט
 

ביטול

הגדלה
גופן קריא
 

ביטול

החלפה
סמן גדול

סמן שחור

ביטול

סמן לבן
הדגשת קישורים
 

ביטול

קו תחתי
איפוס כל ההתאמות