052-6665521
לחוש | להתחבר | לאהוב
בידור ופנאי »

אור וירדן - פרק 12

אור וירדן - פרק 12

"מה עשית??" לא האמנתי למשמע אוזני. "חסר בחורות שאני לא מכירה שאתה יכול לדחוף להן את האצבעות שלך?" האריה שהידידות הזו כלאה פרץ את השער הנעול. 
"אני פשוט לא מאמינה" המשכתי להתהלך בחדר, כשהטלפון צמוד לאוזן שלי.
"ירדן אני לא מבין על מה את כל כך כועסת" הניח את הטרף מול האריה, מתגרה בו. "סיכמנו שאנחנו ידידים"
"ידידים" חזרתי בחדות "אבל למה עם מישהי שאני מכירה?? אתה יודע שזה משהו שמפריע לי" 
"את לא חברה שלה" ניסה להצדיק את מעשיו "לא חשבתי שזה יפריע לך"
"בדיוק. לא חשבת" הכאב נשמע בברור בקולי "אני מנתקת אור, אני לא מסוגלת לדבר איתך כרגע" והוא במקום להתנצל ולהוכיח לי את אהבתו אלי רק הסכים איתי ואמר שאדבר איתו אחרי שאירגע.

"איפה אתה?" סימסתי אחרי שעה שאני מנסה להרגיע את האריה הרעב לטרף שלו לאיתן. ידידים. אני אראה לאור מה זה ידידים.
"בבית, רוצה לקפוץ?" 
"שעה אני אצלך. תכין לנו משהו טוב לשתות" והוספתי קריצה בסוף.

איתן מיד קלט את הסערה שנשקפה מעיניי, אבל לא ניסה לחדור מעבר למה שאפשרתי. הוא ידע על אור ושנא את הקשר שלי איתו. לטענתו זה היה קשר לא בריא וחד צדדי והוא לא הצליח להבין איך אני לא רואה את זה. איזה סיפור פנטזיה אני כבר מספרת לי בראש כל פעם היה נואם לי מחדש, אבל לא הפעם. הפעם הוא פשוט היה שם בשבילי והצחיק אותי.
הרבה זמן שהלחיים שלי לא כאבו ככה.

שכבנו שנינו על השטיח בסלון, כשהוא ליטף את ראשי שהיה מונח על בטנו המוצקה.

אחרי 4 כוסות וודקה וגויינט אור נתן לי חופשה קלה ונעלם לפינה חשוכה באחד מתאי המוח שישנו כרגע. דמותו של איתן לעומת זאת התחדדה בפניי. שמתי לב פתאום שהגומה השמאלית עמוקה ובולטת יותר, אבל כשאני אומרת משהו שהוא אוהב שתי הגומות מקבלות נוכחות ומעטרות שפתיו המשורטטות בגבריות והופכות אותן לחיוך שובב.

אני לא יודעת אם אלו היו מגע ידיו שהברישו את שיערי או השתייה, ואולי השילוב של הכל ביחד אבל רציתי את איתן. הוא תמיד היה כל כך טוב אלי, סבלני ואכפתי. כייף לי איתו.

השענתי את שתי ידי על החזה שלו, והבטתי אל תוך עיניו המסתתרות מעבר לזכוכיות שעל עיניו. הוא כל כך יפה וגברי, איך לא ראיתי זאת עד עכשיו? הורדתי ממנו את משקפיו והתחלתי לנשק את עיניו, מכירה את תווי פניו עם שפתיי. לאט לאט מתקרבת אל שפתיו, נוגעת לא נוגעת. מעבירה את לשוני באיטיות על שפתיו שנפתחות מעט. לשוני נכנסה פנימה וליטפה אותו מבפנים עד שפגשה את לשונו. הפעם הנשיקה סחפה אותי אליו. לא היו הסחות דעת או השוואות.

פשטתי ממנו את החולצה ולראשונה חשפתי את גופו מולי. הוא לא היה שרירי כמו אור אבל בהחלט מעוצב, המגע שלו היה נעים לי.

הוא הפך אותי על הגב לאחר שהפשיט ממני את בגדיי וחשף אותי מולו. פטמותיי היו זקורות ומוכנות לקראתו והוא נענה לקריאתם. החיכוך האגבי של זקפתו  בי בזמן שהוא מענג את שדיי גרמו לגופי להתקמר תחתיו. רציתי שיצלול לתוכי והוא הרגיש זאת.

הזין שלו היה בדיוק בגודל שאני אוהבת, ממלא אותי בפנים אבל לא חונק. בניגוד לאור הוא בנה את האורגזמה שהתקרבה ברכות ובעדינות שכבר שכחתי.

זו לא הייתה התשוקה הסוערת שהייתה לי עם אור, הוא לא הפך או סימן אותי בבעלותו, הוא היה שם להכיל אותי.

"נתראה מחר" אמרתי לו ברכות סוקרת שוב את גופו העטוף בבוקסר בלבד כשאני עומדת בפתח הדלת והוא עומד קרוב אלי. הוא שזר את אצבעותיו בתוך שיערי וקירב אותי אליו שוב לנשיקה אחרונה.

כששכבתי במיטה, רגע לפני שנרדמתי הרצתי בראשי שוב את אירועי היום. ידידים הוא רצה? אז ידידים נהיה.

 

תודה ללירז דרור מייסדת ובעלים של קבוצת הכתיבה "אלבום מילים"

 

אור וירדן - פרק 12
זמן לאהבה | יעקב 43 רחובות | טלפון: 052-6665521
צרו קשר: 052-6665521
טלפון: 052-6665521 | כתובת: יעקב 43 רחובות
הודעה חשובה
כלי נגישות
גווני אפור

בהיר

ביטול

כהה
גודל טקסט
 

ביטול

הגדלה
גופן קריא
 

ביטול

החלפה
סמן גדול

סמן שחור

ביטול

סמן לבן
הדגשת קישורים
 

ביטול

קו תחתי
איפוס כל ההתאמות