052-6665521
לחוש | להתחבר | לאהוב
בידור ופנאי »

אור וירדן - ידידים

אור וירדן - ידידים

ידידים? זה באמת מה שהוא אמר לי עכשיו? פקחתי מולו זוג עיניים מופתעות. "ואיך זה בדיוק יעבוד?" רציתי להקשות עליו ולהראות לו שזה בלתי אפשרי. "אתה מסוגל להיות לידי בלי לגעת? לא יפריע לך שאצא עם גברים אחרים?" המשכתי בשטף הדיבור, לא בדיוק יודעת איך לעכל את דבריו. ידידים. אור יהיה רק ידיד שלי. יהיה אסור לי לגעת בו, הוא לא יגע בי. ידידים. המילה לא הפסיקה להדהד לי בראש כתקליט שבור.

רציתי לנער אותו, להחזיר את הגלגל, רציתי שנחזור להיות אור וירדן. לא יכולתי להאמין שהוא רציני איתי.

"אור, יש לך מישהי אחרת?" שאלתי מכווצת מבלי להביט בפניו.

"זה משנה?" הוא ענה בלי להניד עפעף.

כל הרוחות התחילו לסעור בתוכי, התהלכתי בחדר בלי מטרה. לא ממש מבינה מה קרה כאן עכשיו. איך הכל התהפך? איזה סימן לא קראתי נכון? בשביל מה הוא נפגש איתי אם יש לו מישהי אחרת?

"אור" התיישבתי לרגליו והבטתי עמוק לתוכו, שיראה אותי. "אני חייבת לדעת, יש לך מישהי אחרת?" ניסיתי לצבוע את קולי בהחלטיות

"את חייבת או רוצה?" הוא שאל ברוגע שרק הסעיר אותי יותר. אני שונאת שהוא מתחיל לשחק עם הראש שלי. למה הוא לא מסוגל פשוט לענות.

הוא הרים אותי אליו והושיב אותי על ברכיו ורק הסתכלנו אחד לתוך השנייה. הנשימות שלנו התערבבו והנוכחות שלנו הפכה לאחת. ליטפתי את תווי פניו המוכרים לי כל כך. הוא הצמיד אותי אליו, עטף אותי בזרועותיו. יכולתי לשמוע את קצב פעימות ליבו המהירות. לא רציתי שישחרר אותי לעולם.

אצבעותיי שירטטו את שפתיו כמכחול מיומן, הוא לא הזיז אותן. הבטתי בו בשתיקה מקרבת את עצמי אליו לאט, בודקת אם יעצור אותי. הוא לא עצר.

ידיו ליטפו את גבי מתחת לחולצה וידיי מלטפות את צווארו. גופי נע עליו באיטיות, מעורר את יצרו בזמן ששפתיי טועמות מעור צווארו.

תחתוניי היו רטובות, וקצב התנועות שלי עליו התגבר. תפסתי את שתי קצוות חולצותיי מלמטה התחלתי להוריד אותה ממני, הוא תפס את שתי ידי, לא נותן לי להמשיך את הפעולה. הייתי בטוחה שהוא רוצה לעשות זאת בעצמו אז רק חייכתי לעברו חיוך שובב. אבל הוא סידר את חולצותיי ומחק ממני את החיוך ברגע אחד.

"את חשובה לי מדי" ניסה להסביר, אבל אני כבר לא שמעתי כלום. הוא לא רוצה אותי. אני כבר לא עושה לו את זה יותר, הסכר עמד להישבר.

קמתי ממנו, לא ממש יודעת מה לעשות עם עצמי עכשיו. אני אמורה ללכת? להישאר?

"ירדן, תסכלי עלי" הוא דרש. עיניי כאילו היו שלו עשו מיד כדבריו. "אני לא רוצה לפגוע בך. את חשובה לי"

"אז תבחר בי" הנהר פרץ את הסכר שהיה גם ככה סדוק. "תבחר בי" קולי נחלש.

 

שכבתי במיטה שלו כחיה פצועה וכואבת, גופו דבוק לגופי, נשימתו נושפת בעורפי אבל מעכשיו אנחנו רק ידידים.  ידידים טובים.

 

תודה ליוצרת לירז דרור מייסדת ובעלים של הקבוצה "אלבום מילים".

אור וירדן - ידידים
זמן לאהבה | יעקב 43 רחובות | טלפון: 052-6665521
צרו קשר: 052-6665521
טלפון: 052-6665521 | כתובת: יעקב 43 רחובות
הודעה חשובה
כלי נגישות
גווני אפור

בהיר

ביטול

כהה
גודל טקסט
 

ביטול

הגדלה
גופן קריא
 

ביטול

החלפה
סמן גדול

סמן שחור

ביטול

סמן לבן
הדגשת קישורים
 

ביטול

קו תחתי
איפוס כל ההתאמות