052-6665521
לחוש | להתחבר | לאהוב
בידור ופנאי »

אור וירדן - אני ואיתן

אור וירדן - אני ואיתן

"אני אוהב אותך" מילותיו חנקו אותי וידו הרכה העדינה פתאום הרגישה כסכין חדה בין שיערותיי. מזל שהוא חושב שאני ישנה ושהוא לא רואה את פניי עכשיו. "אם רק היית יודעת כמה אני אוהב אותך" המשיך ללחוש כאילו לעצמו, ואני המשכתי לא לזוז, שלא יגלה שאני שומעת. שלא אצטרך להגיב.

חיכיתי למילים האלו כמו נווד במדבר המחפש מים, אבל רציתי לשמוע אותן מאור לא מאיתן. עברו כמעט חודשיים מאז שאני מוצאת נחמה בזרועותיו של איתן. על אור אנחנו לא מדברים, למראית עין העלמתי אותו מחיי אבל כל יום אור מלווה אותי בכל רגע במחשבותיי. אני מנהלת אין ספור שיחות עומק איתו בדמיון שלי. תוהה מה הוא עושה עכשיו ואיך הוא מרגיש. האם יש לו מישהי אחרת שממלאת לו את החלל. כל לילה ממש רגע לפני שעיניי נעצמות אני שולחת בקשה ליקום שמחר אקבל הודעה ממנו, אות לכך שהוא מתגעגע אלי. אני באמת מנסה להילחם בכל זיכרון וגעגוע שמתגנב, לשחרר אותו ממני אבל איך אפשר להפסיק את הדם שזורם בעורקיי בלי למות?

המילים של איתן שטפו אותי כמו צונמי וחנקו את גרוני, לא ציפיתי לזה. אנחנו לא זוג והוא יודע את זה. דיברנו על זה לא מעט פעמים. הסברתי לו שאני כרגע לא מוכנה רגשית לקשר. רציתי לקום וללכת הביתה, לא להישאר לישון אבל ידעתי שאני לא יכולה. זה באמת לא מגיע לאיתן אחרי כל הטוב שעשה לי. אחרי שהיה עץ איתן עבורי.

 

"שכחתי לעדכן אותך שקבעתי עם לירון וקרן לערב בנות היום אצלי בבית" שיקרתי לאיתן כשהגיש לנו את הקפה של הבוקר לפני שיצאנו לעבודה והתיישב מולי. הייתי חייבת אוויר אחרי ההצהרה שלא הייתי אמורה לשמוע אתמול. "אשן היום כבר בבית" הוספתי כדי לוודא שהוא מבין שלא אגיע לכאן היום.

האכזבה על פניו חדרה לתוכי כחרב חדה. "ממי" התיישבתי על ברכיו בפישוק, לא רציתי לפגוע בו אבל הייתי חייבת לעשות לי קצת סדר בראש.

"תתגעגע אלי?" פלרטטתי איתו עם קולי ברצון להקליל גם לעצמי את ההרגשה שיש בנינו כרגע.

"ברור שאתגעגע" הוא היה רציני "אני אוהב כשאת ישנה כאן, אוהב לקום עם הריח שלך כאן לידי" אמר כשהוא נושם לריאותיו את צווארי.

הוא אחז בגופי והצמיד אותי אליו לנשיקה מלאת געגוע. יד אחת חדרה מבעד לחולצתי וליטפה אותי לאורך גבי בעוד השנייה אוחזת בישבני ומדביקה אותי קרוב אליו. שיתפתי איתו פעולה. לא רציתי שירגיש שמשהו השתנה. לא הייתי מוכנה לדבר על רגשות או כל דבר דומה אחר.

ידיו חבקו בשדיי העטופים בתחרה, ולשו אותם בתנועות סיבוביות.

הוא הרים אותי בידיו והוביל אותנו לעבר החדר "איתן, מה אתה עושה? אנחנו נאחר לעבודה"  חששתי שגופי יבגוד בי היום והוא ירגיש.

"אל תדאגי" הוא חייך אבל גומתו הימנית לא ממש נכחה.

הוא פשט ממני את הג'ינס הסיט את התחתון הצידה ובלשונו העדינה ליקק את שפתיי היבשות. לשונו הקרה חלפה על פני הדגדגן שלי, מנסה להעיר את זרימת הנחל אל המעיין.

הסתרתי את עיניי עם ידיי, מובכת מכך שחשף אותי.  המעיין הלא נכון התמלא. הוא התרומם אלי ונישק כל שביל מלוח על לחיי. ליטף את שיערי.

"שמעת אותי אתמול נכון?" הרכות שבקולו רק חנקה אותי יותר. הנהנתי.

"אני יודע שאת עוד לא שם, אני בסדר עם זה" מילותיו לא מפסיקות לעטוף אותי ושפתיו לנשק אותי. לא מגיע לי גבר כזה.

"הכל בסדר" המשיך לנסות להרגיע את גופי הרוטט והפעם לא מהמגע שלו. מה דפוק בי? חשבתי לעצמי. איך אני לא מצליחה להתאהב בגבר המדהים הזה? גבר שכל כך טוב אלי וכייף לי איתו? למה המחשבות על אור מסרבות להיעלם?

 

"תבטיחי לי רק שתחזרי" ביקש שנשק לי לפני שעליתי לרכב לכיוון העבודה.

"אני מבטיחה" לא התכוונתי לשקר.

 

תודה ללירז דרור מייסדת ובעלים של קבוצת הכתיבה "אלבום מילים"

 

אור וירדן - אני ואיתן
זמן לאהבה | יעקב 43 רחובות | טלפון: 052-6665521
צרו קשר: 052-6665521
טלפון: 052-6665521 | כתובת: יעקב 43 רחובות
הודעה חשובה
כלי נגישות
גווני אפור

בהיר

ביטול

כהה
גודל טקסט
 

ביטול

הגדלה
גופן קריא
 

ביטול

החלפה
סמן גדול

סמן שחור

ביטול

סמן לבן
הדגשת קישורים
 

ביטול

קו תחתי
איפוס כל ההתאמות