052-6665521
לחוש | להתחבר | לאהוב
בידור ופנאי »

אהבה זרה ושמה ג'ימי - אכזבה וכאב

אהבה זרה ושמה ג'ימי - אכזבה וכאב

בין המילים הנכתבות על הדף למחשבות האומללות, איך נפלתי קורבן לתרגיל של ג'ימי והחברים לעבודה (עד כמה שאפשר לקרוא להם ככה). מצאתי את עיני מוסטות בהתמדה לעבר המסך הכבוי בפלאפון שלי. מצפה בקוצר רוח להודעה המנחמת מנתי. האם הוא עוד אוהב אותי? מתגעגע אליי? עד היום אפילו לא חשבתי עליו, כאילו שהוא מעולם לא היה חלק מחיי. ועכשיו בסערת הרגשות המטלטלת אותי פתאום המחשבות שטות להן לעברו כספינה המחפשת חוף מבטחים. רוצה לחזור אל אותו מקום מוכר וידוע בו אוכל לעגון ולהתנחם בבטחה...

למרות המחשבות המסיחות את דעתי ומטרידות הצלחתי להשלים את מכתב הפיטורים. הספקתי אפילו ללבוש על גופי את מדי העבודה שפתאום הרגישו לי לוחצים ולא שייכים. אך הפלאפון שלי עדיין נותר כבוי, נתי לא חוזר אלי ונפשי לא מוצאת נחמה... תחושות קשות של דחיה וכישלון מציפים אותי ודוחק הזמן לא מאפשר לי לפרוץ את הבכי מעיני. עליי לעלות למשמרת ולהשאיר את הסערה מאחוריי, לכלוא את הכעסים בגופי ולהתנתק מכל רגש.

בדרכי אל עמדת הקבלה, במסדרון הקר והמנוכר עקצוצים השתלטו על גופי ומפלס החום בי עלה. בפנים אדומות ומבוישות חציתי את החלל שלא נגמר... תחושת החוסר שייכות ואי הנוחות הכבידו עליי את הדרך. יכולתי להרגיש את מבטי העובדים ננעצים בעורי ברעב, כזאבים התופסים צייד. למרות הרצון הגדול שלי לא להתבלט, אני לא מצליחה לחמוק מעיניהם הננעצות בי כניבים חדים. בין חריצי הרצפות אני מוצאת מפלט, צעד אחר צעד אני בורחת כטרף והאדמה מתחתיי רועדת. לא רוצה להיתקל במכרים, רק רוצה להגיע לעמדה שלי בלי המבטים המביכים והדרך לשם ארוכה ומאיימת.

למרות כל ההכנות וההסכמים שעשיתי עם עצמי לפני המשמרת בכל הנוגע לתפקודי בעבודה, בפועל הכל הלך הפוך. לא הצלחתי לחשוב צלול והמחשבות על ג'ימי לא הרפו ממני, החששות השתלטו עליי והרעידו כל עצם בגופי, הכי הטרידה אותי המחשבה שאני עלולה לפגוש את ג'ימי בכל רגע מה שהעמיד אותי בכנה אחד עם הפחד.

הדאגות שלי והמחשבות מצליחות להישמע ממני גם ללא מילים, אני מנסה לשמור על יציבות אבל הסערה בי לא נותנת מנוח. אני רוצה שכל זה יגמר חשבתי לעצמי תוך שנפיחת ייאוש פורצת מאפי... זה משגע אותי שכל הסובבות פה היו עם ג'ימי. חשבתי שאני מיוחדת, שקרה בנינו משהו אמיתי ועכשיו... הידיעה שכולן טעמו מתשוקתו, ההבנה שאני סטוץ כמו כולן. אני מאבדת שליטה רק מהדמיונות העולות במוחי.

לא עבר זמן רב של הרהורים וג'ימי מופיע בהיכל הלובי של המלון. אף הכעס הגדול שהיה בי כלפיו לא יכולתי שלא ליפול שבי למראה הפועל המסוקס, במכנסי דגמ"ח וחולצה נטולת שרוולים הוא חושף את שריריו המפוסלים לעיני כל. להבדיל ממני הוא נראה מאושר וקורן. אני מסיטה את ראשי המאדים מטה מנסה למנוע קשר עין עם ג'ימי ובכל זאת את החיוך שעל פניו לא יכולתי לפספס. איך הוא לא מתבייש לחייך אחרי מה שהוא עשה לי, חשבתי לעצמי תוך שאני מסובבת לו את הגב, מנסה להיראות עובדת ומשתדלת לשמור על ערנות כלפי המתרחש מאחורי. הנוכחות שלו הצליחה לסחרר אותי בהתרגשות ומשאבת הלב שלי פועמת בקצב משלה. מבלי להסתובב אני יכולה להרגיש את צעדיו של ג'ימי לעברי כאילו מרגיש שמשהו לא בסדר איתי, הוא עומד מעבר לדלפק הקבלה ומושיט את ידיו בשאלה הכל בסדר? אני עוצמת את עיני ובכל זאת רואה את הגומה שעל פניו, כמה שהוא יפה. אני רוצה אותו כאן אבל רוצה שהוא ילך, החיבוק שלו חסר לי אבל גם חונק והדופק שלי מחסיר פעימה אני מתחממת מאש אהבתו ששורפת אותי עד כאב.

ג'ימי פוסע לעברי מתקרב ומגיע עד אליי, בוהה בעקביות בכיס הוסט הכהה שממנו מבצבץ הנייר הלבן. זה מכתב הפיטורים שלי, כל עובד במלון מכיר את הפורמט, גם ג'ימי הממהר לכווץ את פניו בהבעה לא ברורה תוך שהוא חוטף את המכתב מהכיס.

להמשך הסיפור לחץ כאן

לפרק הקודם לחץ כאן

אהבה זרה ושמה ג'ימי - אכזבה וכאב
זמן לאהבה | יעקב 43 רחובות | טלפון: 052-6665521
צרו קשר: 052-6665521
טלפון: 052-6665521 | כתובת: יעקב 43 רחובות
הודעה חשובה
כלי נגישות
גווני אפור

בהיר

ביטול

כהה
גודל טקסט
 

ביטול

הגדלה
גופן קריא
 

ביטול

החלפה
סמן גדול

סמן שחור

ביטול

סמן לבן
הדגשת קישורים
 

ביטול

קו תחתי
איפוס כל ההתאמות