052-6665521
לחוש | להתחבר | לאהוב
בידור ופנאי »

אהבה בסיכון גבוה - מכת ברק

אהבה בסיכון גבוה - מכת ברק

אם שימי ידע שאני נשענת על כתף של גבר אחר הוא יהרוג אותי ובנוסף מדובר בשוטר אז אני אפילו לא יכולה לתאר מה יקרה אם הסיטואציה תצא מהחדר הזה – זה יהיה הסוף שלי ושל השוטר. אבל החום של ברק הזכיר לי כל כך את ניחוח הגבריות שחסרה בחיי, בעת הזו ששימי במעצר. אני שוקעת על הזרוע החסונה ומבחינתי להידבק עם לחיי עוד שעות על הכתף המזדמנת. היא מרגישה לי חמה ונוחה, כאילו לא הייתה זרה מעולם...

שאני חושבת על זה, אני לא מצליחה לעכל את הקונפליקט המורכב של איך ברק היה נראה בפתח ביתי לבוש במדים, קשוח ומאיים, מאופק ועכשיו הוא ממלא את החלל הגדול בחיי. אני נרגשת מהמגע איתו והוא מעיר בי את תחושת הנשיות ששימי הרדים בתוכי די מזמן. זה מדהים איך בפיג'מה הילדותית נטולת טיפוח, על מיטת בית החולים, האישה שבי יוצאת החוצה. חשתי כל כך סקסית כאשר ישבתי על ברכיי ונפלתי בשכרות להרגשה הנשית שסחפה אותי לתוך ים התשוקה בזרועותיו של ברק.

אלו היו כמה רגעים ארוכים שמצידי יכלו להימשך לנצח, לרגע לא חשתי בגידה או בלבול, זה הרגיש לי טבעי כל כך לחבק גבר... אבל ברק היה הראשון להתעשת, הוא אחז את גופי משני צדדיו והרחיק אותי מגופו. "אני מתנצל" ברק אמר שקולו מלווה ברגשות אשם, משפיל את מבטו כאילו נתפס במעשה מביך, הוא מוציא דף מקופל מכיס הדגמ"ח ואומר: "הרופאים אומרים שאת בסדר ותשוחררי עוד היום. אני מתנצל, אבל עליך להתייצב מחר בבוקר לחקירה." השאיר את הצו על המיטה והלך...

החששות הגדולות מהשוטרים, אלה שהחלישו אותי עד עילפון הבוקר נעלמו. במקומם הציפה אותי תחושת הדחיה של ברק. איך הוא העז להרחיק אותי ממנו חשבתי לעצמי בחוסר ביטחון מוחלט. כל מה שרציתי זה כתף גברית להישען והוא מרשה לעצמו לדחות אותי. כמו רעל המחשבות השתלטו על מוחי ושחכתי, כל כך שחכתי את הצרות שהן מביאות עלי ועל שימי.

ישבתי לבדי על המיטה הקרה בבית החולים, שעיני קופצות כמו כדור פנג-פונג, מתבוננות פעם לעבר צו הזימון ופעם לעבר ברק הנעלם במסדרון הרחב וכבר לא ראיתי בעיני את הפחד מחקירה, לא היה בי עוד צל של איום, אפילו תחושת הבדידות נעלמה לה ובמקום זה האישה הפגועה בתוכי ראתה את ההזדמנות... ההזדמנות אולי היחידה להיפגש שוב עם השוטר ברק ולהחזיר לעצמי את הביטחון האבוד, את תחושת האישה הסקסית שטמונה בתוכי ונעלמה בצל אהבתו של שימי.

שימי באמת אוהב אותי, עד כדי כך שהוא ממש מרגיש אותי. בגלל זה הוא מצלצל בדיוק עכשיו, שהמחשבות מטמטמות את מוחי. הוא מתקשר ומזכיר לי את מקומי. "אישה שלי" הוא קרה ואני כמובן שעניתי באושר כאילו שכחתי את מה שקרה ממש לפני שבריר שניה עם ברק. "אני נשבע לך, שאצא מפה אנחנו מתחתנים!" הוא קבע שחיוכו הגדול נשמע למרחק ואני כאישה ממושמעת הפגנתי את רגשותיי הכנים "אני אוהבת אותך" הצהרתי ובכיתי בהתרגשות שבתוכי אני יודעת שלא חשוב עד כמה ברק הכה בי, זו אכן האמת "קשה לי בלעדיך והבדידות הורגת אותי" אמרתי וסיפרתי לו על צו החיפוש של השוטרים מהבוקר, כמובן מבלי להזכיר שום מילה על השוטר שמתרוצץ במחשבותיי. החיוך האופייני לשימי הפך ברגע לכעס בלתי נשלט, הוא קילל והתעצבן על שהמערכת רודפת אותי, דרך שפופרת הטלפון יכולתי לשמוע את עוצמת הבעיטה. "שימי שלי תרגע!" התחננתי בדאגה ושנינו מנחמים האחד את השני במילים מלאות געגוע... אילו ידע שהכתף של ברק כל כך מנחמת? אם רק היה יודע על מה אני חושבת? אני לא רוצה לחשוב על זה!

להמשך הסיפור לחץ כאן

להצצה בפרק הקודם לחץ כאן

אהבה בסיכון גבוה - מכת ברק
זמן לאהבה | יעקב 43 רחובות | טלפון: 052-6665521
צרו קשר: 052-6665521
טלפון: 052-6665521 | כתובת: יעקב 43 רחובות
הודעה חשובה
כלי נגישות
גווני אפור

בהיר

ביטול

כהה
גודל טקסט
 

ביטול

הגדלה
גופן קריא
 

ביטול

החלפה
סמן גדול

סמן שחור

ביטול

סמן לבן
הדגשת קישורים
 

ביטול

קו תחתי
איפוס כל ההתאמות